עד כמה עישון מגדיל את הסיכון לנחור?

לפני מספר שנים התפרסם מחקר רחב היקף של רופא שוודי בשם קרל פרנקלין, שבחן יותר מ-15,000 נשים וגברים בני 25 עד 54 (ממדינות שונות באירופה).

עפ"י מחקר זה שכיחות הנחירות בקרב המעשנים הייתה 24% לעומת 14% בלבד אצל הלא מעשנים. בנוסף גילה ד"ר פרנקלין שיש סיכוי של 50% יותר לסבול מנחירות כשנחשפים לעישון פסיבי: מתוך הלא מעשנים, אצל אלה שהיו חשופים לעשן סיגריות בביתם שכיחות הנחירות הייתה 20%, לעומת 13% בלבד אצל הלא מעשנים שאצלם בבית אף אחד לא עישן.

למה סיגריות מובילות לנחירות?

עישון מגביר את הסיכון לנחירות ולקשיים נשימתיים במהלך השינה במספר דרכים:

ראשית, החלקיקים המזיקים שבסיגריות – בין אם נשאפו ישירות ובין אם נכנסו לגוף בגלל עישון פסיבי – יוצרים תהליכים דלקתיים בדרכי האוויר (גם העליונות וגם התחתונות). תהליכים דלקתיים אלה לא תמיד מורגשים במשך היום, אבל בלילה הם מקשים על האוויר לזרום בפה באופן חופשי. נתיב האוויר צר יותר בגלל הדלקת וכתוצאה מכך נוצר חיכוך בין רקמות שונות בחלקו האחורי של חלל הפה וזהו הרעש של הנחירה.

בנוסף, עישון מייצר נחירות דרך יצירת גודש בגרון (שהופך גם הוא את נתיבי האוויר לצרים יותר) ודרך הירידה בנפח הריאות האפקטיבי (שמחייבת את האדם להתאמץ יותר כדי לנשום תוך כדי שינה, ומאמץ היתר בא לידי ביטוי גם בנחירות).

דרך שלישית היא ההשפעה של הניקוטין על השרירים של דרכי האוויר העליונות: ניקוטין גורם לגוף להפריש כמות מוגברת של אצטילכולין, מוליך עצבי שהוא חלק ממערכת העצבים הפארא-סימפתטית, וכתוצאה מכך עלולה להיגרם פגיעה עצבית בשרירים שקשורים לפעולת הנשימה.

על כל אלה יש להוסיף גם את העובדה שבלילה הגוף לא מקבל את הניקוטין שהוא הורגל אליו, וכתוצאה מכך ישנם סימפטומים הדומים לאלה שמופיעים בזמן גמילה – ובין השאר כוללים הפרעה בנשימה.

האם הפסקת העישון תפחית את הנחירות?

כן.

כשמפסיקים לעשן – וגם מפסיקים להיחשף לעישון פסיבי – דרכי האוויר מחלימות מהדלקות (ואפילו די מהר), הריאות מתחילות להשתקם ונעלמת ההשפעה של הניקוטין על השרירים, כך שתדירות הנחירות פוחתת משמעותית וגם עוצמתן.

בנוסף ניתן לעבור טיפול נגד נחירות שיהיה אפקטיבי כשאין את העישון שמגביר אותן.